Make your own free website on Tripod.com

אהבה בספרות

 

לפניכם  קטעים משני ספרים העוסקים באהבה : "אהבת איתמר "מאת דבורה עומר,  ו "מסע בעקבות האהבה " מאת עמי גדליה.

זוהי אהבה חוצה גבולות,  עדות ותרבויות.

כמו כן מובאים שני שירים של שני משוררים עבריים: "פגישה " מאת ארז ביטון,  ו "אהבה " מאת דליה רביקוביץ . שירים  העוסקים באהבה מהיבטים שונים.

עליכם לבחור סיפור אחד ושיר אחד ולבצע את המטלות על פי ההנחיות.

 

 

לחץ כאן כדי להיכנס ל"אהבת איתמר"

 

"מסע בעקבות האהבה" מאת עמי גדליה.

 

 

 

 

 

זהו סיפור אהבה , חוצה גבולות ותקופות ומבוסס על עובדות אמיתיות.

כמובן שאינכם אמורים לקרוא , כרגע, את הספר כולו, אלא,  כמה קטעים , כדי שייפתח בפניכם אשנב קטן לעולמם של הנפשות הפועלות בכמה תקופות בתולדות עמנו,  בתקווה שיתעורר בכם הרצון להמשיך לקרוא ולדעת מה עלה בגורלם של גיבורי הסיפור.

אנו מקווים שלא תלכו לאיבוד בסבך המקומות והזמנים, כפי שקרה לנו.

שימו לב! אנו מביאים בפניכם מספר קטעים בלבד.

 

********

 

. . . . "כן, תמיד אנו נודדות, אמא ואני, אני ואמא. עוברות ממקום למקום, שוהות כמה חודשים בעיר קטנה או בכפר, וכבר ממשיכות הלאה. אני מאמינה שהיא אוהבת לנדוד, אמא שלי, אבל היא נהגה לומר שעדיין לא מצאה את המקום המתאים לה, לכן היא מחפשת. . . . אבל עכשיו היא מצאה. כן כך היא אומרת. עובדה, כבר יותר משנתיים אנחנו חיות באותו מקום- בשטוקהולם."

********

 

 

"תומס קורא לי "צוענייה", אולי בגלל שערי הכהה הבולט כל כך על רקע שערן הבהיר כחיטה של חברותי. שיער כהה, כמעט שחור ועור בהיר ועיניים כחולות מאוד. שילוב משונה. מאיפה הוא בא לי ? מי יודע, אולי באמת דם צועני מעורב בדמי. כיצד אני יכולה לדעת אם אפילו אינני יודעת מיהו אבא שלי. "

 

********

 

 

"הייתי רוצה לנסוע."

 "לאן? "

"אני לא יודעת, רחוק."

"סעי לישראל"

"לישראל ? "

סבתא הנהנה בראשה.

"ישראל ?מה פתאום ישראל?! "

זה היה הרעיון הכי מוזר ששמעתי.

 

"למה אמרת ישראל ?"שאלתי את סבתא.

 

"חכי, אני אראה לך ",אמרה סבתא, ומיד קמה ונעלמה בחדר.

 

" הנה, קראי ! " סבתא הוציאה לי מכתב ישן שכתמי זמן פשטו בו.

על המעטפה, מלפנים, היה כתוב בכתב עגול, מדויק,

 

********

 

     " לכבוד

           לארש פטר אולופסון

הכתובת הייתה מחוקה, אבל ניתן היה להבחין בסופה של המילה" שבדיה ".

פתחתי את המעטפה והוצאתי את המכתב הכתוב באנגלית.  הכתב היה יפה ועדין כמו זה שעל המעטפה. התבוננתי בתמיהה בתאריך :

23 באוגוסט 1901

********

 

התחלתי לקרוא בסקרנות:

 

"לארש היקר,

אני כותבת לך מתוך דאגה לשלומך. כבר זמן רב לא שמענו ממך.

מה שלום שרה הקטנה שלנו ?אני מתגעגעת לראות אותה. נשק אותה בשמי ושמור עליה ואלוהים יהייה בעזרך.

אבא הזדקן מאוד והוא כבר לאר עובד בבית המלאכה שלו.

 

 

ברתה ספפורד הייתה אדיבה דיה לכתוב את המכתב עבורי. אנא, ענה לי במהרה ושלח תשובה על פי כתובתה של המושבה(  colony )

שלך,

 

                                                                                                             כאדיה זוברי "

 

********

 

קראתי את המכתב פעם נוספת. מיהו הלארש הזה, מי זו שרה, מי היא האישה בעלת השם המשונה, ומי זו ברטתה ספפורד ?למה סבתא מראה לי מכתב שנשלח לשבדיה לפני יותר מתשעים שנה ?

בסוף המכתב הופיעה כתובת: רחוב, במקום שנקרא משכנות ישראל בירושלים, פלשתינה.

פלשתינה ?

" המכתב נשלח לסבא שלי " הסבירה סבתא, "ללארש אולפסון."

 "מה לסבא שלך ולאישה מא"י ? "

" הוא חי שם,  בירושלים. . . "

"למה בירושלים ? "

" את זה הייתי רוצה לדעת, לברר."

"ושרה ?"

שרה היא בתו, אמא שלי "

"גם היא הייתה שם ? "

" אמא שלי נולדה שם "  "אחרי שאימי נפטרה עשיתי סדר בחפציה ומצאתי את המכתב הזה. מצאתי עוד כמה תעודות מארץ ישראל ומצאתי גם את ספר הברית החדשה השייך למשפחתי, בתוכו רשומות כל הלידות והפטירות של המשפחה. שם היה רשום שאימי נולדה בירושלים ב-16 בדצמבר 1899. "

" מי הייתה אמה ? "

" שמה לא מוזכר "

 " אולי זו הכאדיה הזו ששלחה את המכתב. שמה אינו שבדי. אולי לא נתנו לה לצאת מא"י או להיכנס לשבדיה. "

" אימי ספרה כי אמה שלה נפטרה בלידתה. יותר מכך לא הצלחתי להציל מפיה. "

********

 

 

המכתב ההוא ששינה את חיי היה עתה בידי.קראתי בו כמעט כל לילה.

ידעתי, שסבה של סבתי, לארש פטר אולופסון, עזב את כפרו שבחבל דאלרנה ונסע לא"י, בתחילת המאה או המאה הקודמת. ידעתי ששם נולדה בתו, שרה, אבל לא ידעתי מה עלה בגורלה של האם, אמה של שרה.

לארש ושרה שבו יחד לכפר הקטן שבשבדיה ובישראל נותרה רק אישה אחת שהתעניינה בגורלם.

לא ידעתי מה חיפש איש שבדי בארץ הרחוקה והזרה הזו.מה משך אותו לשם.(אתם, מוזמנים   להיכנס לאתר   ולקבל את המידע המבוקש) http://www.amalnet.k12.il/meida/sifrut/alon/asi14015.htm

 

********

 

מה מועט היה המידע שבידי, רק קצה קצהו של חוט נעלם, רק כתובתה של אישה שחיה בירושלים בתחילת המאה והכירה את סב – סבתי.

 

כן אני חייבת למצוא אותם! חזרתי ואמרתי בליבי.

 

********

 

 

"זהו, זה הקשר! כמעט וצעקתי, זו הנקודה היחידה בה יכלו השניים להיפגש. כן זה הקשר בין בת תימן ובן שבדיה,בין נערה או אישה מהעולים ונין בן המושבה האמריקאית – שבדית שאנשיה נחלצו לעזרת התימנים שנים ספורות קודם לכן . קשר כל כך רחוק וכמעט בלתי אפשרי, קשר בין מזרח למערב,  קשר שרק ירושלים יכולה לזמן.

 

********

 

 

" היא הופיעה בראש הגבעה, לבושה גלימה לבנה, רקומה, היא רצה במורד ההר עד לקבוצת הנערות האמריקאיות והשבדיות שעבדו יחד. הן הקיפו אותה, נשקו לה, פטפטו איתה וצחקו. היא הביטה בפרחים שבידיהן והן בחנו את הרקמה העשירה שבשמלתה.

ואז ראתה אותי.התקרבתי אליה והיא נעמדה מולי. עמדנו דקה ארוכה בשתיקה, זה מול זה.

היא הייתה כמעט בגובה שלי, ועמדה קרוב אלי. יכולתי להושיט יד ולגעת בה. עכשיו ידעתי כמה אני אוהב אותה.אני ידעתי שכך כיוונו משמים, ששנינו נועדנו ליצור את הקשר בין מזרח ומערב, להודיע לעולם שכולנו בניו של האלוהים, שכולנו בניו של האלוהים, שכולנו שווים בעיניו. . . . . . .

 

********

 

 

"שלושה ימים התענתה נאדרה בצירי לידה, אחרי שלושה ימים נולדה שרה. . . . . .

 

********

 

ובכן, כאן אנו עוצרים, כל הרוצה להשלים את הפערים החסרים וליהנות מהספר,מוזמן להמשיך ולקרוא,

ואנו בטוחים שלא תצטערו.

 

 

משימה

 

1.מהו המידע ההיסטורי שקיבלת על עלייתם והתיישבותם של  השבדים והאמריקאים  במאה ה- 19 בירושלים  ?

2.האם לדעתך אפשרית אהבה כזו בין שני אנשים שהגיעו מקצוות שונים על פני כדור הארץ ?

הסבר תשובתך.

3. האם במציאות המוכרת לך,  פגשת באהבה בין אנשים שבאו ממקומות המרוחקים זה מזה ומתרבויות שונות לחלוטין? אם כן נשמח לשמוע על כך..

4.מי הן הנפשות שנפגשו בראש הגבעה ( בקטע האחרון ) ? האם אתה מסכים עם דבריו של הדובר "אני ידעתי שכך כיוונו משמים . . . . . "

הסבר תשובתך.

5. הבע בדרך יצירתית קטע אחד מתוך הקטעים שהובאו, או ע"י ציור, או ע"י תמונה אומנותית, או בכתיבת המשך לסיפור.

 

 

קריאה ועבודה מהנה !

 

 

   ********

 

 

 

 

 

 לחצו כאן כדי להיכנס לשירים "פגישה" ו"אהבה"

 

לחצו כאן לחזרה לתפריט הראשי