אהבת איתמר/ דבורה עומר

 

לפניך קטעים מתוך ספרה של דבורה עומר , המבוסס על פרשת אהבה אמיתית שהסעירה את ירושלים בתחילת המאה העשרים.

אהבה סוערת בין איתמר בן אב"י, בנו של אליעזר בן-יהודה, מחדש השפה העברית, לבין לאה אבושדיד היפיפיה, שבאה מבית עשיר ורבים חיזרו אחריה.  מה עלה בגורלה של אהבה זו, תוכלו לגלות אם תקראו את הספר מתחילתו ועד סופו.

 

"הייתה לו סיבה לצאת מבית הוריו מוקדם כל כך, בשעה שבע וחצי בבוקר. היום, כך קיווה, לא יתאכזב כפי שקרה לו אתמול ושלשום. היום אולי יפגוש סוף- סוף את הילדה שעוררה בו געגועים רבים. הוא הלך במהירות ברחוב הירושלמי ונעצר מול בית אבן בעל שתי קומות. שם חיכה עד שיצאה אל הרחוב נערה יפיפייה, שחומת עור, בעלת שיער שחור גלי וגוף חטוב.

"סלחי לי", פנה אליה.

"ולמה עלי לסלוח לך?" שאלה.

"זו באמת את! "

"אני נראית לך כמו מישהי אחרת? "

"לא. . . . . אבל. . . .מכיוון שלא נפגשנו ארבע שנים, חשבתי שאולי טעיתי. . . ."                                                                              

"והתאכזבת? "

"להיפך. מאז שהתראינו לפני נסיעתי לחו"ל, יפית עוד יותר."

                                  

                                                                                           לאה אבושדיד

                                                                       

 

"נפגשנו בפעם הראשונה כשבאת עם אחותך הגדולה לגינת ביתנו. ולאחרונה – לפני  שנסעתי ללמד בגרמניה. אז היית תלמידת כיתה ו' ואני הייתי סטודנט. לכן  לא העזתי  להגיד לך שמצאת חן בעיני."

"ולמה החלטת לגלות לי את הסוד עכשיו? "

" כי, לפי חשבוני, את  כבר תלמידת גימנסיה, ובקרוב ימלאו לך שש-עשרה. "

"ובן כמה אתה ? "   

"מבוגר ממך בעשר שנים                                                                

"אז אתה באמת גדול ,         זהו "בית הקשתות", אשר מולו התייצב איתמר בן אב"י   ליד חלונה של לאה.                                                                  

הנערה הביטה בצעיר העומד לפניה: תמיר, גבוה ממנה, בעל שיער כהה המסורק מעל מצח בהיר שתלתל אחד משתפל אליו. עיניה השחורות נפגשו בעיניו האפורות-תכולות.

                                                              

............................

 

בן ציון נכנס לחדרו, אך לא היה מסוגל להירדם. לאה, חשב, אינה דומה לאף נערה שהכיר. הוא הרגיש שזו האהבה העצומה שעליה נאמר בשיר השירים, "אשר נהרות לא ישטפוה. "

...........בן ציון אחז בידית העץ של העט, טבל את ציפורן המתכת שלה בקסת הדיו והתחיל לכתוב לאהובת ליבו שיר. הוא קרא לו    "פרח הפרחים ":

פרחים לימיני ופרחים לשמאלי,

מי לא יודע שנערה-זהו פרח,

 

פרח גדול וחמוד, שכולו אומר חן,

 

פרח-הפרחים, העליון שבהם,

מטרת החיים-שעשוע אלוהים                                          

 

שקראוהו האוהבים: אלילה?

 

ובתוכם  אלילתיי.                                                    

 

משימה

 

 

1.האם, לדעתך, דו-שיח בסגנון זה למטרת חיזור  מתאים גם לתקופתנו ? הסבר דבריך.

2. למי קורא איתמר "אלילתי " ו "פרח" ?מה אתה לומד מהתבטאויות אלה על רגשותיו ויחסו של איתמר , אל מי שהוא פונה הוא בשירו ?

3. כיצד לפי, דעתך, הסתיימה מערכת היחסים ביניהם?

 

אם ברצונך לאמת תשובתך, היכנס לאתר http://images.maariv.co.il/

ואני בטוחה שתקבל אותה. (אפשר להיכנס לאתר גם דרך גוגל, לאה אבושדיד, מעריב עיתון של כולם)

 

לפניך רשימת ספרים נוספת העוסקת באהבה. זוהי רשימה חלקית מתוך רשימה ארוכה של ספרים הנמצאים בספרייתנו.

 

1.לאהוב עד מוות / דבורה עומר

2.מישהו לאהוב /נגה מרון

3.דפי של רפי /סמדר שיר

4.אהבה ממבט ראשון /גלילה רון פדר עמית

5.סיפור אהבה קפריסאי /עמלה עינת

6.אני חוזר אלייך, מיכל /גלילה רון פדר-עמית

ועוד............ועוד

קריאה ועבודה מהנה !

 

 

לחצו כאן לחזרה לתפריט הראשי